מחנה הפליטים דיר עמאר

מחנה דיר עמאר הוקם בשנת 1949 על שטח של 0.16 קמ"ר, 30 ק"מ צפונית-מערבית לרמאללה.

המחנה נבנה על חלקת אדמה השייכת לתושבי הכפר דיר עמאר שאינם פליטים. בתמורה, משרתים המתקנים של אונר"א במחנה גם את הכפריים. תושבי המחנה המקוריים הגיעו מכפרים שנהרסו באזורים רמלה, יפו ולוד.

כל המבנים במחנה מחוברים לתשתיות המים והחשמל הציבוריות, אך אין במחנה מערכת ביוב, והתושבים משתמשים בשירותי בור המחוברים לבורות ספיגה. מיכל שופכין אוסף את השפכים ומעביר אותם, בתשלום, אל ואדי במרחק 3 ק"מ מהמחנה.

בעקבות הסכמי אוסלו, עבר המחנה לשליטה משותפת של ישראל ושל הרשות הפלסטינית.

שיעור האבטלה במחנה הוא 23 אחוזים ומושפע מאוד מקשיי הנגישות לשוק העבודה הישראלי.

סטטיסטיקה

• קרוב ל-2,400 פליטים רשומים
• שני בתי ספר
• מרכז אחד לחלוקת מזון
• מרכז בריאות אחד של אונר"א ושני מרכזי בריאות אחרים
• מרכז שיקום אחד על בסיס קהילתי
• מרכז אחד לפעילות בני נוער
• מרכז אחד לפעילות ילדים
• גן ילדים אחד
• מרכז אחד לתכניות עבור נשים
• מסגד אחד
• מבנה דמוגרפי:
  

תכניות הקיימות במחנה

• חינוך
• בריאות
• סעד ושירותי רווחה
• שירות להלוואות זעירות
• רשת ביטחון חברתית
• סיוע חירום במזון ובכסף מזומן

בעיות עיקריות

• אבטלה
• העדר מערכת ביוב