מחנה ג'נין הוקם בשנת 1953 בתוך הגבולות העירוניים של ג'נין. שטח המחנה עומד היום על 0.42 קמ"ר. רוב תושבי המחנה הגיעו מהרי הכרמל ומאזור חיפה. בשל קרבת המחנה לכפרים המקוריים של תושביו, שומרים רבים מהם על קשרים הדוקים עם קרוביהם החיים בתוך הקו הירוק.
רבים מתושבי המחנה עובדים בחקלאות באזור ג'נין. כמו מחנות אחרים בגדה המערבית, הוקם גם מחנה ג'נין על אדמות שהחכירה אונר"א מממשלת ירדן.
כל המבנים במחנה מחוברים לרשתות החשמל והמים הציבוריות, וכמעט כולם מחוברים לרשת הביוב העירונית.
המחנה עבר לשליטת הרשות הפלסטינית באמצע שנות 1990, אך סבל מפעילות אלימה במהלך האינתיפאדה השנייה. הצבא הישראלי נכנס לעיר ג'נין ולמחנה ג'נין באפריל 2002, הגדיר אותן אזור צבאי סגור, מנע כל אפשרות כניסה אליהן והטיל עליהן עוצר מלא בכל שעות היום והלילה.
הלחימה בתוך המחנה נמשכה 10 ימים, שבמהלכם מנע הצבא הישראלי מאמבולנסים, מאנשי צוות רפואי ומנותני סיוע הומניטרי להיכנס למחנה. העימותים הובילו למותם של 52 פליטים לפחות, מחציתם אזרחים, ושל 23 חיילים ישראלים. רבים נפצעו.
כ-150 מבנים נהרסו ורבים אחרים ניזוקו במידה שאינה מאפשרת מגורים. כ-435 משפחות נותרו ללא קורת גג. גם כאשר גובשו תכניות לבניית המחנה מחדש ואיחוד האמירויות הערביות תרם אדמות להרחבת המחנה, נתגלעו קשיים רבים ביישום תכנית השיקום, ובהם: פשיטות צבאיות תכופות, הטלת עוצר על המחנה, הכרזה על סגר מצד ישראל ואיומים מצד קבוצות פלסטיניות חמושות על ביטחונם של אנשי צוות הפרויקט. מנהל הפרויקט, יאן הוּק, נורה ונהרג בידי צלף ישראלי בהיותו במתחם אונר"א שבמחנה בנובמבר 2002.
כרבע מתושבי המחנה הם מובטלים, ומצבם מושפע מאוד מן הירידה בדרישה לעובדים ומן החובות הכספיים ההולכים וגדלים.
סטטיסטיקה
- יותר מ-16,000 פליטים רשומים
- שני בתי ספר – אחד מהם פועל בשתי משמרות
- מרכז אחד לחלוקת מזון
- מרכז בריאות אחד
- יחידה אחת לפיזיותרפיה
- מרכז שיקום אחד על בסיס קהילתי
- מרכז אחד לפעילות בני נוער
- מרכז אחד לפעילות ילדים
- ארבעה גני ילדים
- מרכז אחד לתכניות עבור נשים
- מסגד אחד
- מגרש משחקים אחד
- מבנה דמוגרפי:
תכניות הקיימות במחנה
בעיות עיקריות
- שיעור אבטלה גבוה
- צפיפות יתר בבתי הספר
- נזקים קשים בעקבות האינתיפאדה השנייה
InterTech
