מחנה הפליטים קלנדיה

מחנה קלנדיה הוקם בשנת 1949 על שטח של 0.35 קמ"ר, 11 ק"מ צפונית לירושלים. הכביש הראשי מירושלים לרמאללה עובר דרך המחנה.

תושבי המחנה המקוריים הגיעו מ-52 כפרים באזורים לוד, רמלה חיפה, ירושלים וחברון. כמו מחנות אחרים בגדה המערבית, הוקם גם מחנה קלנדיה על אדמות שהחכירה אונר"א מממשלת ירדן.

השלטונות הישראליים רואים בשטח זה חלק מירושלים המורחבת, והמחנה לא נכלל על כן בהיערכות מחדש של שנת 1995. מחנה קלנדיה נמצא עדיין בשליטה ישראלית.

כל המבנים במחנה מחוברים לתשתיות המים והחשמל הציבוריות. רוב המבנים מחוברים למערכת הביוב אשר תוכננה להעברת פסולת נוזלית ואינה עונה על צורכי הפליטים. מאחר שרבים מתושבים המחנה מטפלים בעצמם בחיבור ביתם למערכת הביוב, המערכת סובלת מנזילות חוזרות ונשנות. בשנת 2007 החליפה חברת המים הירושלמית את מערכת המים ללא תיאום עם אונר"א, וכך פגעה בדרכים סלולות והחמירה את המצב הכללי במחנה. מבני המגורים במחנה לוקים בחוסר אוורור.

כמעט כל תושב חמישי במחנה הוא מובטל.

סטטיסטיקה

• כ-11,000 פליטים רשומים
• ארבעה בתי ספר
• מרכז אחד לחלוקת מזון
• מרכז בריאות אחד של אונר"א וחמישה מרכזי בריאות פרטיים
• יחידה אחת לפיזיותרפיה
• מרכז שיקום אחד על בסיס קהילתי
• מרכז אחד לפעילות בני נוער
• מרכז אחד לפעילות ילדים
• חברה קואופרטיבית אחת
• שלושה גני ילדים
• מרכז אחד לתכניות עבור נשים
• שני מסגדים
• ספרייה אחת
• מגרש משחקים אחד
• מגרש כדורגל אחד
• שני מגרשי כדורסל/כדור-יד
• שני בתי תיאטרון
• מבנה דמוגרפי:
  

תכניות הקיימות במחנה

• חינוך
• בריאות
• סעד ושירותי רווחה
• רשת ביטחון חברתית
• סיוע חירום במזון ובכסף מזומן

בעיות עיקריות

• אבטלה
• מערכת ביוב בלתי מספיקה
• כבישים הרוסים
• תנאים סביבתיים גרועים