המנהלת היוצאת של אונרו"א: "הפליטים הפלסטינים נפלטו מסדר היום"

מאת עקיבא אלדר

התעלמות מהפליטים הפלסטינים פוגעת במאמצי השלום, אומרת המנהלת היוצאת של סוכנות האו"ם אונרוו"א. קרן קוניג אבו-זיד מאשימה שאין עושים די למען המיליונים שעדיין יושבים במחנות, שישה עשורים אחרי המלחמה ההיא

ב-2001, כמה חודשים אחרי שפרצה האינתיפאדה השנייה, נסעה קרן קוניג אבו-זיד לרפיח, כדי לעמוד מקרוב על מצב הפליטים שבתיהם נהרסו על ידי צה"ל. מי שהיתה אז הסגנית החדשה של נציב סוכנות הסעד והפליטים של האו"ם (אונרוו"א) ניגשה לאשה זקנה שנברה בהריסות. האשה הרימה את ראשה והושיטה את ידה בשקט אל האורחת, לתמוך בה לבל תמעד. "כאלה הם הפלסטינים, שותקים ושורדים", אומרת קוניג אבו-זיד, שמאז 2005 עומדת בראש הסוכנות. "לפעמים הרגיז אותי שהם אינם מרימים קול זעקה", היא מוסיפה ונאנחת.

דומה שאין בעולם כולו אדם בעל ניסיון עשיר יותר בפליטים. קוניג אבו-זיד, אמריקאית משיקגו, היתה ממקימי המחנות לפליטי המלחמה בבלקן בשנות ה-90 ועוד קודם היא נדדה בין מחנות פליטים באפריקה (אבו-זיד הוא שמו של בן זוגה המנוח, אקדמאי מסודאן). בראיון ל"הארץ", ימים אחדים לפני סיום תפקידה, היא משמיעה את זעקת הפליטים ללא איפוק דיפלומטי.

"כמי שעומדת בראש הארגון שמופקד על הסיוע לפלסטינים ועל ההגנה עליהם, אני כועסת שבעיית הפליטים אינה זוכה לתשומת הלב שהיא ראויה לו", היא פותחת. "במשך 60 שנה הנישול שלהם ירד מסדר היום של מאמצי השלום. הנושא שבו היה צריך להתחיל את הטיפול בסכסוך, נדחק אל מחוץ לסדר היום הבינלאומי, תחת הכותרת של ?נושא להסדר הקבע'. כשפלסטינים בגדה המערבית נעקרים מאדמותיהם ומשפחות שלמות במזרח ירושלים מפונות מבתיהן, לא נותר לי אלא לתהות, האם לא הגיע הזמן שהאנשים שעוסקים בתהליך השלום יאזרו אומץ להתמודד עם שאלת הפליטים?

"בשנים האחרונות לא הושג שלום בר-קיימא בלא שנשמע קולם של קורבנות הסכסוך ובלא הכרה באובדנם ומתן פיצוי בעבור העוול שנגרם להם. מקובל גם לתת ייצוג במשא ומתן לכל צד המעורב בסכסוך. התעלמות מהפליטים והעדרם משולחן המו"מ מעוררים אצלם ספקנות וציניות ביחס לתהליך השלום, ומחזקים את ידי מתנגדיו. זה יכול להסביר מדוע השלום כל כך חמקמק".

במה ייחודה של בעיית הפליטים הפלסטינים?

"הפליטים הפלסטינים הם הפליטים היחידים בעידן המודרני, שאין להם מדינה והם אינם מורשים לחזור לבתיהם. אם לא די בכך, בעוד שהקהילה הבינלאומית מדברת על מאבק בעוני, העם הפלסטיני שחי תחת כיבוש בעזה סובל מסנקציות כלכליות כבדות. משטר הסגרים בגדה המערבית, המהווה חלק מהכיבוש הצבאי, גורם אף הוא לגידול בעוני. בעוד שבכל מקום בעולם מקובל שהקפדה על זכויות אדם היא חלק בלתי נפרד מעשיית שלום, מהפלסטינים נשלל מגוון רחב של זכויות. כל זאת, כתוצאה של החלטה פוליטית, שאין דומה לה בשום מדינה דמוקרטית.

"הכיבוש הישראלי בשטחים הולך ומעמיק עם כל הפרה של זכויות אדם ושל החוק הבינלאומי. על אף שבידם של השחקנים הפוליטיים לשנות את המצב העגום הזה, הגישה הרווחת היא, במקרה הטוב, לחמוק ממנו על ידי התעסקות בפרטים הקטנים של הכיבוש - כאן מחסום ושם שק מלט - או, במקרה הגרוע, לטמון את הראש בחול, להסכים בשתיקה ואפילו לתמוך בצעדים שגורמים סבל לפלסטינים".

מהיכרותך עם הפליטים, האם את מאמינה שייתכן פתרון לסכסוך בלי להתמודד עם התביעה לזכות השיבה?

"האמנות הבינלאומיות לזכויות אדם מקנות לפרטים את הזכות הבסיסית לשוב לארצם. משפטנים ופליטים רבים מפרשים את החלטת עצרת האו"ם 194, משנת 1948, כאישור זכותם של הפליטים לבחור בין חזרה לבתיהם לבין קבלת פיצויים. אני מאמינה שהסדר שלום שיחזיק מעמד, יהיה כזה שייראה הוגן וצודק בעיני הפליטים. ייתכן שלשם כך יהיה צורך להכיר בעיקרון של זכות השיבה, או שבמסגרת הסכם שלום, תימצא דרך אחרת להכרה בזכויותיהם. כדי לברר את העניין לאשורו, יש לדבר עם הפליטים.

את מפנה את הביקורת שלך כלפי ישראל ומדינות המערב - מה בדבר הסולידריות של מנהיגי ערב עם אחיהם הפליטים?

"בשנה האחרונה מדינות ערב תרמו רק אחוז אחד לתקציב השוטף שלנו, שמכסה בעיקר את המשכורות של עובדי ההוראה ומערכת הבריאות. זה רחוק מהיעד של 7.8% שמדינות ערב עצמן קבעו לפני 20 שנה. ואולם, בישראל רווחת תפישה מוטעית ביחס לנדיבותן של מדינות ערביות כלפי הפליטים. כוויית תרמה לתוכנית החירום שלנו בעזה 34 מיליון דולר - התרומה הגדולה ביותר שהסוכנות קיבלה אי-פעם מגורם אחד. מלך סעודיה התחייב לתרום מיליארד דולר לשיקום הרצועה ומנהיגי מדינות המפרץ התחייבו להזרים סכומים דומים לשיקומם של מבנים שנפגעו בעימות האחרון".

"הוועדה הסעודית לסיוע לעם הפלסטיני, התחייבה להעביר השנה לעזה 10 מיליון דולר, סכום גדול יותר מתרומתן של רוב הממשלות במערב ובמזרח התיכון. הדבר היחיד שאינו מאפשר להעמיד במבחן את המנהיגים הללו הוא סירובה של ישראל להתיר את הכנסתם של חומרי בניין לרצועת עזה. אין לשכוח גם את תרומתן של המדינות האחרות - ירדן, סוריה ולבנון - לתשתית ולשירותים שניתנים אצלם לפליטים".

60 שנות סיוע

* כמעט כל תקציב אונרוו"א, שמסתכם השנה ב-1.1 מיליארד דולר, ממומן מתרומות. הארגון מעסיק כ-30 אלף עובדים (רובם פליטים) ומפעיל 684 בתי ספר ו-134 מרפאות

* להגדרת אונרוו"א, פליט פלסטיני הוא מי שחי בפלסטינה המנדטורית ואיבד את ביתו ואת מקורות מחייתו כתוצאה מהמלחמה בין מדינות ערב לישראל ב-1948. בהגדרה כלולים גם צאצאי הפליטים האלה

* אונרוו"א (United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) הוקמה ב-8 בדצמבר 1949, כדי לספק שירותים לכ-750 אלף פליטים פלסטינים. כיום רשומים בה כ-4.6 מיליון פליטים

* לשליש מהפליטים מתגוררים ב-58 מחנות בירדן, לבנון, סוריה, רצועת עזה והגדה המערבית, כולל מזרח ירושלים. השאר מפוזרים במדינות ערב ובמדינות אחרות

אפשר לקרוא את המאמר המקורי באתר הארץ