אלפי ילדים בעזה אינם לומדים

14 ביולי 2010

על פי הנתונים המצויים בידי אונר"א, אלפי ילדי פליטים פלסטינים ברצועת עזה אינם זוכים לחינוך הולם.

לדברי כריס גונס, דובר אונר"א, כ-39,000 ילדי פליטים בעזה לא ילמדו השנה בבתי הספר של אונר"א, כי הסוכנות אינה מסוגלת לשפץ את בתי הספר ולבנות חדשים בשל הסגר הישראלי, בשל הנזק שנגרם למבנים במהלך 23 ימי המתקפה הישראלית (מ-27 בדצמבר 2008 עד 18 בינואר 2009) ובשל הגידול באוכלוסייה.

נועה עשי, אם לשני בנים, אומרת: "לבנים שלי יש קושי ללמוד, בגלל מספר התלמידים הגדול בכיתה – בדרך כלל יותר מ-40." הבנים שלה – טארק (בן 9) ומוחמד (בן 7) – לומדים בבית הספר היסודי החדש (A) שמפעילה אונר"א בעיר עזה. "כיתות הלימוד הן קטנות ושלושה ילדים חולקים שולחן אחד," היא אומרת, ומוסיפה שטרק ומוחמד לומדים בבית הספר רק ארבע שעות ביום.

הסגר

בתגובה להשתלטות החמאס על רצועת עזה ביוני 2007 ולשיגור הטילים אל עבר ישראל, הטילה ישראל על רצועת עזה מצור כלכלי. ישראל רואה בחמאס ארגון טרור וטוענת שההגבלות על יבוא פריטים, כגון מלט, ברזל ורוב חומרי הבנייה, נועדה למנוע מן החמא"ס אפשרות לפתח נשק ולבנות ביצורים.

לטענת ישראל, לא קיים בעזה משבר הומניטרי, ורוב צרכיה הבסיסיים של האוכלוסייה המקומית זוכים למענה באמצעות לא פחות מ-140 משאיות עמוסות הנכנסות מדי יום לרצועה. לדעת האו"ם, היקף האספקה הנוכחי רחוק מלענות על הצרכים.

לדברי ג'ון גינג, האחראי על פעולות אונר"א בעזה, הסגר הישראלי משפיע על כל היבט בחיי התושבים ומציב אתגר עצום בפני הסוכנות בבואה לבצע את פעולותיה. הסגר הרס את הכלכלה המקומית, והביא 80 אחוזים מן האוכלוסייה למצב של תלות בסיוע מן האו"ם.

תשתיות קורסות

גם התשתיות נמצאות במצב של קריסה: על פי הדיווח של מר גינג, 80 מיליון קוב מי ביוב בלתי מטוהרים מוזרמים מדי יום לים התיכון, ועל פי הסטנדרטים של ארגון הבריאות העולמי, 90 אחוזים מן המים ברצועה אינם ראויים לשתייה.

וכאילו לא די בכך – המימון של אונר"א נמוך בימים אלו ב-25 אחוזים, ומתוך תקציב של 500 מיליון דולר חסרים לסוכנות 100 מיליון דולר. הסוכנות מסוגלת היום לספק לפליטים התלויים באספקת מזון רק 40 אחוזים מכמות הקלוריות היומית הדרושה, בשעה שהתקן הבין-לאומי עומד על 76 אחוזים.

צפיפות יתר

בתי הספר של אונר"א ברצועת עזה פועלים בשתי משמרות. "אנחנו לא מסוגלים לגייס מורים חדשים בגלל מגבלות תקציב," אומר כריס גונס.

סופיאן גנם, מורה למתמטיקה, אומר: "בבית הספר שלנו יש תלמידים רבים מדי, ואין לנו חומרי בניין כדי לבנות חדרי לימוד. התלמידים סובלים מעוני מחפיר, ולעתים אין להם אפילו נעליים. בבית הספר אין ספרייה, וגם לא חצר או מקום לפעילויות-חוץ."

מבנים שניזוקו

כ-60,000 מבנים ניזוקו או נהרסו במתקפה הישראלית, טוען גונס. לדבריו, יהיה אפשר לשפר את מערכת חינוך ואת התשתיות בעזה אך ורק לאחר שיוסר הסגר וייפתח מעבר קרני.

מעבר קרני, המעבר המרכזי להעברת סחורות לאורך הגבול שבין עזה לישראל, נמצא תחת פיקוח ישראלי וסגור רוב הזמן, טוען קצין האו"ם לתיאום נושאים הומניטריים.

הממשלה בעזה הייתה מעוניינת לשוב ולבנות, אך היא אינה מסוגלת לייבא את חומרי הבניין הנחוצים, סיפר לאירין אחמד יוּסף מממשלת החמאס. שמונה-עשר חודשים חלפו מאז המתקפה, ו-75 אחוזים מן הנזקים עדיין עומדים בעינם ולא שוקמו.

מצב הולך ומחמיר

בעזה חיים 750,000 ילדים. "בדרך זו ובתנאים אלו – קשיי נגישות והתדרדרות פיזית, על השלכותיה הפסיכולוגיות – המצב רק ילך ויחמיר," אומר גינג.

יותר ממחצית התקציב של אונר"א מופנה לחינוך, ויותר מ-20,000 מורים מחנכים מדי יום חצי מיליון ילדי פליטים ברחבי ארצות הלבנט. 222,000 ילדים עזתים רשומים בבתי הספר של אונר"א.

אונר"א אחראית לאספקת טיפול רפואי ושירותים אחרים לכמיליון פליטים בעזה, 800,000 מהם מקבלים סיוע במזון. 70 אחוזים מתוך 1.5 מיליון התושבים בעזה הם פליטים רשומים.

הסיפור באדיבות אירין.

עוד על אונר"א בעזה

תרום לאונר"א