מחנה נור שמס הוקם בשנת 1952 על שטח של 0.23 קמ"ר, 3 ק"מ מזרחית לטולכרם. תושבי המחנה המקוריים הגיעו מכפרים באזור חיפה. לפני 1952 חיו הפליטים באוהלים בעמק ג'נין, סמוך לג'נזור, עד שבשנת 1950 הרסה סופת שלגים את אוהליהם.
התושבים מצאו מקלט באזורים שבסביבת ואדי אל-שער, ובכלל זה בבית הכלא הבריטי נור שמס, במקום שבו אונר"א החלה לבנות בתי מגורים בשנת 1956. כמו מחנות אחרים בגדה המערבית, הוקם גם מחנה נור שמס על אדמות שהחכירה אונר"א מממשלת ירדן.
כל המבנים במחנה מחוברים לרשתות החשמל והמים הציבוריות, וכמעט כולם מחוברים למערכת הביוב העירונית.
המחנה עבר לשליטת הרשות הפלסטינית בנובמבר 1998, לאחר הסכמי וואי, במסגרת השלב הראשון בהיערכות מחדש של ישראל.
חמישית מפליטי המחנה מובטלים, ומצבם מושפע מקשיי הנגישות לשוק העבודה הישראלי.
סטטיסטיקה
- יותר מ-9,000 פליטים רשומים
- שני בתי ספר
- מרכז אחד לחלוקת מזון
- מרכז בריאות אחד
- מרכז שיקום אחד על בסיס קהילתי
- מרכז אחד לפעילות בני נוער
- מרכז אחד לפעילות ילדים
- שלושה גני ילדים
- מרכז אחד לתכניות עבור נשים
- מרכז אחד למוגבלים
- שישה מסגדים
- ספרייה אחת
- סניף דואר אחד
- מגרש משחקים אחד הנמצא מחוץ לגבול המחנה, אך סמוך לו
- מבנה דמוגרפי:
תכניות הקיימות במחנה
בעיות עיקריות
- שיעור אבטלה גבוה
- צפיפות יתר בבתי הספר
InterTech
